ראשונים על התנ״ך

הפירוש הנפוץ והמוכר ביותר לתורה, המבאר את פשטי המקראות בתוספת הרחבות פרשניות; חובר במאה ה-11.

פירוש פשט המשלב ביאורים המבוססים על דקדוק ובלשנות; חובר במאה ה-12.

פירוש מהמאה ה-13 המשלב פרשנות מקראית עם הלכה, הגות ומיסטיקה.

פירוש לתורה ולנביאים מן המאה ה-15; כל קטע חדש בו נפתח ברשימת שאלות על הטקסט המקראי.

מבואות קצרים לפרשיות מקראיות המשלבים גימטריות ומשחקי לשון. חובר במאה ה-14.

פירוש של אחד מבעלי התוספות בצרפת מן המאה ה-12, המתמקד בביאור מילים וביטויים ובמתן הסברים רציונליים לניסים במקרא.

פירוש מן המאה ה-13 המציג ביאורים של פרשנות פשט שקדמה לו לצד חידושים.

פירוש שחיברו בעלי התוספות במאות ה-12 וה-13 בעיקר בצרפת ובגרמניה.

פירוש מן המאה ה-16 על ספרי הכתובים, מיוחס לתלמידו של הרשב"א.

קיצור הפירוש לתורה שכתב בעל הטורים במאה ה-14.

פירוש מן המאה ה-17 המתמקד בשינויי נוסח, טעמי המקרא ודקדוקי הגייה בטקסט המקראי.

פירוש מן המאה ה-14 המשלב ביאורים לשוניים עם פרשנות אלגורית, פילוסופית ומיסטית.

פירוש אבוד מן המאה ה-11 שנלקט מציטוטים שהביאו ממנו פרשנים מאוחרים לו ומקטעי כתבי יד שהתגלו בגניזת קהיר.

פרשנות פשט ידועה מן המאה ה-13 המשלבת עיונים לשוניים ופילוסופיים.

פירוש ביטויים ופסוקים המשולבים באמרות מוסר, הלכה, פילוסופיה, מתמטיקה ואסטרונומיה; נכתב במאה ה-14.

אחד משלושת החלקים של פירוש רלב"ג לתורה, המתמקד בהגדרות לשוניות.

פירוש פשט ידוע מן המאה ה-12 שחיבר נכדו של רש"י.

פירוש המשלב מאמרים הלכתיים ופילוסופיים עם קשר רופף לפסוקי המקרא; נכתב במאה ה-10.

פירושו השני של אבן עזרא למגילת אסתר ובו נושאים החופפים לפירושו הראשון לצד פירושים חדשים.

פירוש של רב ורופא איטלקי מן המאה ה-16, ובו ביאורים קצרים ופשוטים לטקסט המקראי.

פירוש של בעל הטורים, בן המאה ה-14, המשלב סיכומים של פרשנות קיימת, בייחוד זו של הרמב"ן.